מהו תקן 1220 ?

 
מוסדות, עסקים ובניני מגורים, כולם צריכים להיות מוגנים מפני אסון השריפה שיכול לקרות בכל רגע ומסיבות שונות. כדי להתמודד עם בעירה קטנה שיכולה להחמיר במהירות לשריפת ענק, יש להתקין מערכות שונות. מי צריך להתקין מה ובאילו מערכות מדובר ? מזל שתקן 1220 עושה סדר בנושא.

 

מהו תקן 1220 ולמה צריך אותו?

 
תחום מערכות גילוי וכיבוי האש הוא תחום עשיר מאוד כאשר יש מגוון רחב של מערכות שונות, שלכל אחת מהן יש טכנולוגיה שונה, שליטה אחרת על השטח וכמובן מהירות תגובה שונה. למעשה כאשר אתם רוצים לבחור מערכת גילוי אש לבית, לעסק, למשרד או למפעל אתם חייבים להתייעץ עם יועצי בטיחות אש שיבדקו את המקום ויאשרו את המערכת שמצד אחד תעניק לכם את הפתרון שאתם רוצים ומצד שני תעמוד בנהלים, כאשר לעתים הדרישות שלכם יהיו גבוהות אף יותר ממה שהנהלים קובעים. תקן 1220 למעשה נועד לעשות סדר בנושא ולהגדיר מי צריך מערכת גילוי אש ואיזו מערכת תותקן.

 

תקן 1220 על כל חלקיו

 
לתקן 1220 יש מספר חלקים כאשר כל חלק מתייחס לתת נושא אחר. התקן עצמו בכלליות הוא למעשה קובץ של נהלים שמסביר כיצד צריך לפעול והוא נועד לכוון את אותם בעלי מקצוע שמתקינים כדי שיבינו מה עליהם להתקין בדיוק במוסד הנוכחי. למשל, חלק 1 של התקן מדבר על גלאי עשן למערכות גילוי אש, כאשר הוא מדבר על סוגי גלאי העשן שיש להתקין ועל אופן הפעולה שלהם. חלק מספר 2 מדבר על יחידות הבקר של אותן מערכות גילוי אש וחלק 3, שהוא אחד מהחלקים החשובים ביותר של התקן כולו, מדבר על ההוראות והדרישות הכלליות להתקנת מערכות אלו. למעשה חלק 3 הוא החלק הארי שמכתיב לעסק מה הוא בדיוק צריך להתקין כדי שיהיה מוגן ויקבל את רישוי העסקים הנכסף.

 
 
תקן 1220
 
 

על מה מדבר החלק השלישי?

 
חלק 3 בתקן 1220 למעשה קובע את רמות הסיכון של כל מקום, זאת לפי חלוקה לשתי דרגות סיכון בסיסיות. רמת סיכון 1 מדברת על מקומות עם סיכון רגיל. לא מדובר על מוסדות או עסקים שיש בהם חומרים דליקים אלא מוסדות חינוך, בנייני מגורים, מכוני בריאות, חניונים, בתי דפוס,\ חדרי מחשבים, מרכזים מסחריים, מרכולים וסופרים, מעדניות, תיאטראות והרשימה עוד ארוכה מכדי שנמנה את כולה פה. מבנים אלו יכולים להיות עם אנשים רבים והתקן למעשה לא קובע את רמת הסיכון לפי כמות הנוכחים במקום אלא אך ורק לפי רמת הסיכון שנשקפת לו מפאת החומרים שנמצאים בו בשגרה. באזורים עם רמת סיכון 1 יש צורך במערכת גילוי אש עם רכזת אזורית.

 

על מה מדבר החלק השלישי?

 
חלק 3 בתקן 1220 למעשה קובע את רמות הסיכון של כל מקום, זאת לפי חלוקה לשתי דרגות סיכון בסיסיות. רמת סיכון 1 מדברת על מקומות עם סיכון רגיל. לא מדובר על מוסדות או עסקים שיש בהם חומרים דליקים אלא מוסדות חינוך, בנייני מגורים, מכוני בריאות, חניונים, בתי דפוס,\ חדרי מחשבים, מרכזים מסחריים, מרכולים וסופרים, מעדניות, תיאטראות והרשימה עוד ארוכה מכדי שנמנה את כולה פה. מבנים אלו יכולים להיות עם אנשים רבים והתקן למעשה לא קובע את רמת הסיכון לפי כמות הנוכחים במקום אלא אך ורק לפי רמת הסיכון שנשקפת לו מפאת החומרים שנמצאים בו בשגרה. באזורים עם רמת סיכון 1 יש צורך במערכת גילוי אש עם רכזת אזורית.

 

מהו אזור ברמת סיכון 2?

 
רמת סיכון 2 מתייחס לכל המקומות שבהם יש חומרים דליקים. למשל, מקומות שעשויים מעץ יכולים להיפגע הרבה יותר בשעת שריפה ולכן יש לצייד אותם במערכות מתאימות, כמו גם מפעלים עם חומרים רעילים, בתי חולים, בתי החלמה, רבי קומות שבהם האסון יכול להיות כבד יותר בגלל לכידתם של הדיירים, בתי אבות שנמצאים בסיכון מוגבר בגלל חתך האוכלוסייה, בתי מלון, בתי הבראה, מעונות, פנימיות, מוסדות סגורים, בתי סוהר וכן הלאה. במקומות אלו יש להתקין מערכת אנלוגית כך שהיא תוכל לקבל התניות שונות שמוגדרות בתקן עצמו, כך שלכל מוסד בכל מקרה יש עוד כמה נהלים שיצטרכו להתייחס אליהם בעת ההתקנה וזאת בהתאמה אישית יותר שתכסה כל סיכוי לשריפת ענק.


אם אתם צריכים להתקין מערכת גילוי אש כדי לקבל אישור לעסק, כדאי שתעשו זאת עם מקצוענים. אנו ב-ש. הנדסת מיגון ואש בע"מ כאן תמיד לשירותכם בשירות הכי אישי ומשתלם שיש!